עוד מימי קדם התעורר אצל בני אדם צורך לשמור ולהגן על רכושם, מזונם ודברי הערך שלהם, האדם הקדמון עשה זאת על ידי חסימת המערות בהן התגורר בעזרת סלעים, ענפים או כל מכשול אחר שלא אפשר לאורחים בלתי רצויים להיכנס, וכיום הטכנולוגיה הגיעה עד כדי זיהוי ביומטרי ופתיחה וסגירה של המנעול על ידי טביעת אצבע בלבד. בין החסימה על ידי מכשולים בכניסת המערה לבין מנעול ביומטרי שנמצא כבר בשימוש במקומות מסוימים בעלי סיווג גבוה במיוחד, קיים המנעול הסטנדרטי, זה שמשמש אותנו כבר עשרות שנים, שומר על דברי הערך שלנו ועל היקר לנו מכל מנזקים, פריצות וגניבות.
כיום אנחנו מתייחסים למפתח הקטן שאנחנו מכניסים לכיס המעיל כמשהו מובן מאליו, אולם אי אז במצרים העתיקה, היכן שנמצאו ממצאים המעידים על קיומם של המנעולים הראשונים, לא ניתן היה לקשור את המפתח לשרוך ולתלות אותו על הצוואר וזאת מכיוון שהמפתח לא היה קומפקטי וקטן אלא היה עשוי מעץ מאסיבי ונועד לפתוח מנעול גדול בהרבה ממה שאנו מכירים היום.
למרות שגודלו של המפתח הצטמק במהלך השנים, כמו גם גודלו של המנעול ומערכת האבטחה הביתית, המנגנון עצמו לא השתנה יותר מידי בסוגי מנעולים סונים, מדובר על 6000 שנה שקיים מנגנון הנעילה שמוכר לנו היום, משודרג יותר, קומפקטי יותר ומפותח יותר ממה שהמציאו היוונים הרומאים והמצרים הקדמונים, אבל עם אותו מנגנון ואותו רעיון נעילה בדיוק.
המנעול הראשון
לא ניתן לומר בוודאות היכן הומצא המנעול הראשון, אולם, קיימות עדויות לקיומו של המנעול הראשון בנינוה הקדומה שנמצאת בשטחה של עיראק של ימינו, כמו כן ישנן עדויות לקיומו של מנעול דומה, אם כי מעט נוח יותר לשימוש במצרים הקדומה, שתי העדויות סביב אותו טווח שנים של 4000 לפני הספירה, וככל הנראה הומצאו במקביל בשני האזורים הללו וללא כל קשר שהיה ביניהם בתקופה זו. הצורך להגן על הרכוש והזהב היה קיים כבר אז וככל הנראה המפתחות והמנעולים שימשו בעיקר את העשירים או אנשים מהמעמד הגבוה, אשר היה בידיהם ממון ורכוש רב.
המנעול הראשון שהיה בשימוש, לפחות הראשון אשר ידוע לנו מתוך ממצאים ארכיאולוגים היה למעשה מוט מעץ אשר מחובר לדלת, כאשר אליו מותאם מפתח עשוי עץ בצורת מברשת שיניים בעל סיכות מיוחדות אשר מותאמות למנעול ומאפשרות פתיחה וסגירה שלו. המנגנון שהיה נהוג התמיד והמשיך ממצרים ונינווה גם ליוון ולאימפריה הרומית, אולם הוא הוקטן מעט והותאם גם לצרכים אחרים כמו מיגון ונעילה של ארונות ומגירות. עם השנים הוא שודרג, אך העיקרון אשר היה קיים לפני 6000 שנה משרת אותנו ושומר על דברי הערך שלנו נעולים ושמורים עד עצם היום הזה.
עידן המפתח המתכתי
עד ימי הביניים מנעול הסיכה מעץ נותר ברובו ללא שינוי, המעבר הראשוני למנעול מתכתי היה על ידי אמן אנגלי אשר יצר מנעול עם צילינדר וחור לכניסת המפתח, בתוך החור היו מעין לוחות שמטרתם לחסום את סיבוב המפתח אלא אם כן תבנית החריצים בו מותאמת לאותו חור מנעול. המנעולים העשויים מתכת משמשים אותנו עד היום, אך המראה שלהם השתנה לחלוטין והם כבר אינם נראים כמו פריט וינטאג' לאספנים. המפתחות המתכתיים הראשונים שעוצבו בימי הביניים על ידי בעלי מלאכה ואמנים בהחלט היו פריט אמנות יפיפה.
המפתחות המתכתיים הראשונים מבחינה היסטורית ועל סמך ממצאים ארכיאולוגים שימשו בעיקר ואת אנשי המעמד העליון, כמו גם מלכים ובעלי טירות ואחוזות גדולות ומפוארות שהיו בימים אלו. יחד עם האפקטיביות של מפתחות המתכת החדשים באותה עת התגלו גם חסרונות וליקויים, מספיק שידעת את הצורה הבסיסית של המפתח בכדי לייצר מפתח שלד שמסוגל היה לפתוח כל מנעול בטירה, אמנם עבור המלך והשומרים השימוש במפתח שלד היה נוח, כך היה ניתן לעבור מחדר לחדר ולנעול את הדלתות בלי לסחוב עשרות מפתחות, יחד עם זאת גם גנבים ושודדים בעלי כוונות זדוניות, מצאו את המפתח החדש כמפתח נוח לשימוש וביצעו בעזרתו פריצות ומעשי ביזה.
הולדתו של המקצוע – מנעולן
כבר אז בימי הביניים, כאשר מנגנוני האבטחה הפכו לקטנים וקומפקטים יותר והתחילו להיות מיוצרים מחומרי גלם מתכתיים, החלו אמנים ובעלי מלאכה ליצור במו ידיהם מפתחות שלד ומפתחות עם פינים מותאמים למנעול. למעשה בעידן זה יצירת מפתחות היתה בגדר אמנות ומי שהיו אז האמנים הם אלו שהיום אנו קוראים להם מנעולנים.
תחילה עובדי מתכת הפכו למנעולנים ועם הזמן המקצוע התפתח ומה שפעם היה בו אך ורק צורך פונקציונאלי לאבטחת רכוש ובתים, הפך לאמנות, מנעולנים בימי הביניים היו משקיעים שעות על שעות בכדי ליצור מפתחות ייחודיים ויפים, וההשקעה באה לידי ביטוי לא רק בניסיון ליצור פריט פרקטי אלא גם בניסיון ליצור פריט אמנות מעוצב אשר מתאים לארכיטקטורה של האחוזה.
יחד עם זאת על ידי שינוי צורות חור המנעול והוספת חלקים למפתח עצמו המנעולנים הצליחו לשפר את רמת האבטחה וליצור מפתחות ייחודיים אשר אינם ניתנים לשכפול בדרך פשוטה ועד לסוף תקופת הרנסנס עוצבו אלפי מנעולים ומפתחות שונים שהפכו גם את מלאכת בחירת הנעילה לעבודה בפני עצמה, תהליך בחירת הנעילה לאחוזות הגדולות הן מבחינת אבטחה והן מבחינת עיצוב היה בעל חשיבות עליונה, ועסקו בו אנשי מקצוע אשר מונו על ידי בעלי האחוזות. המנעולן שלך הינו מנעולן בתל אביב שנותן שירותים בתל אביב והסביבה כבר מספר שנים טובות וישמח לעמוד לשירותכם בכל עת.
המהפכה התעשייתית והמצאת המנעולים המודרנים
המהפכה התעשייתית ששינתה את פס הייצור של פריטים רבים, הגיעה בשנת 1778 גם לתחום האבטחה, כאשר רוברט בארון רשם פטנט על מנעול חדש שמאפשר נעילה כפולה, רוברט בארון הכריז על המצאתו כ "המנעול הבטוח ביותר מכל מה שיוצר עד כה", אולם מספר שנים אחריו נרשם כבר פטנט חדש על ידי אנגלי אחר בשם ג'וסף ברמה אשר המציא ב -1784 את המנעול עם האבטחה הגבוהה ביותר שמיוצר ונמכר עד היום בלונדון.
המנעול שהמציא ברמה לקח את המצאתו של בארון צעד אחד קדימה והכניס בו עוד מספר אלמנטים שהפכו אותו למנעול מאובטח יותר וקשה לפריצה יותר מקודמו. ברמה היה מאוד בטוח בהמצאתו עד כדי כך בטוח שהחליט להציג בחלון החנות שלו את אתגר המנעול והציע למי שמצליח לפרוץ אותו 200 גינאות של זהב (סכום השווה ל 200,000 דולר בימינו), המיצג המאתגר לא הצליח להיפרץ תקופה ארוכה, עד אשר ב- 1851 הגיע מנעולן אמריקאי בשם אלפרד סי הובס לתערוכה הגדולה והצליח לפרוץ את המנעול של ברמה – לקח לו 51 שעות לעשות זאת.
ברמה בהחלט פרץ דרך בתחום המנעולים והאבטחה, אולם הניסיונות של מנעולנים לייצר מנעול מתוחכם וחדיש יותר לא פסקו, ובשנת 1817 לאחר מעשה פריצה לגן המלכותי בפורטסמות', ממשלת בריטניה החליטה לערוך תחרות מנעולים, כאשר פרס בשווי 100 ליש"ט הובטח לאדם אשר יצליח לייצר מנעול אשר אינו ניתן לפתיחה ללא המפתח המתאים. הפרס הוענק לג'רמיה צ'אב ששיפר את עיצובו של בארון והוסיף למנעול גלאי מובנה שלא מאפשר למפתח שאינו מתאים להיכנס למנעול, וכאשר יש ניסיון להכניס מפתח שאינו מתאים המנעול חוסם את הכניסה ומאפשר אך ורק למפתח המתאים לפתוח אותו, המנעול של צ'אב נותר במקום הראשון עד לתערוכה הגדולה הבאה בה שוב הגיע אלפרד סי הובס האמריקני והצליח לפתוח גם אותו.
בחזרה למקורות הקדמונים ולמנעול הבסיסי
ההצלחה של הובס לפרוץ את המנעולים הבריטיים בזה אחר זה, הובילה לסופו של עידן וסופה של מסורת בריטית, כאשר הבריטים כבר לא נחשבו למאסטרים בלתי מנוצחים לייצור מנעולים ושרביט המומחיות עבר לארצות הברית ולחדשנות האמריקנית, שלמעשה התחילה את דרכה כבר הרבה לפני כן, כאשר ב -1843 לינוס יאלה רשם פטנט משלו על מנעול ששדרג את ההמצאה הראשונית משנת 4000 לפני הספירה של המצרים הקדמונים, המנעול קיים עד היום ואנחנו מכירים אותו בשם "יאלה" – YALE, המנעול אשר נמצא בשימוש אצל רובינו עד עצם היום הזה.
המנעול שהמציא יאלה עובד למעשה בדיוק כפי שעבדו המנעולים הראשונים במצרים ובאימפריה הרומית, ההבדל בין המנעולים הוא אך ורק בחומרי הגלם שמהם הם עשויים וגודלם שכיום הרבה יותר קומפקטי ונוח לנשיאה ולשימוש מאשר לפני 6000 שנה.
עד שנת 1909 מלבד שינויים בעיצוב ושיכלול המנגנון הקיים אשר יצר לינוס יאלה, לא בוצעו שינויים מרחיקי לכת בתחום האבטחה והמנעולים, אולם בשנת 1909 נרשם פטנט חדש על שמו של וולטר שקלייג' בתחום המנעולים, כאשר הוא המציא מנעול לדלת אשר יכול להדליק ולכבות את האורות. מאוחר יותר אותו וולטר המציא את המנעול אשר נועל את הדלת בעזרת לחיצה על כפתור, נעילה אשר שימשה אותנו בבתי מלון, עסקים ועוד מקומות, וכמובן המנעול קיים עד היום במקומות רבים.
מנעולים בעידן הדיגיטלי
עד היום ברוב הבתים והעסקים, המנעול השכיח הוא המנעול אשר הומצא על ידי יאלה בצורה זו או אחרת, יחד
עם זאת במהלך המאה העשרים היו ניסיונות לייצר מנעול אינטואיטיבי אשר נפתח רק לאדם מסויים ובזמן מסוים. בשנת 1975 הומצא מנעול המקשים האלקטרוני הראשון על ידי טור סורנס, ההמצאה הביאה לפיתוחם של מנעולים חדשים הניתנים לתכנות, ולמנעולים אשר נפתחים ונסגרים לאו דווקא עם מפתח אלא בעזרת אימות של קוד או סיסמה, מנעולים ביומטריים אשר נפתחים ונסגרים בטביעת אצבע ואפילו מנעולים אשר נפתחים בקריאת פנים.
המחיר של מערכות האבטחה הביומטריות הוא כמובן יקר מאוד וכיום קיים בעיקר במקומות ממשלתיים בעלי סיווג גבוה, אך חברות המנעולים המוכרות והותיקות ביותר בעולם מחפשות את הדרך להכניס את הטכנולוגיה החדישה הזו גם לבתים פרטיים ולהיפטר מהמפתח הפיזי המוכר לנו. כמובן שעד שלא יהיה תחליף שמאבטח בצורה טובה יותר מהמנעול של לינוס את ביתנו, הניסיון לשנות את כל הרגלינו מזה אלפי שנים יאלץ להמתין לשעה הנכונה בכדי לפרוץ לחיינו, עד אז נמשיך לשמור את דברי הערך שלנו בעזרת המנעול שהולך איתנו כבר 6000 שנים.